#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מדוע אין נושאין נשים במועד?	"איתא בגמ' ד' טעמים:<br>1) אין מערבין שמחה בשמחה<br>2) מפני שמניח שמחת הרגל ועוסק בשמחת אשתו [וכתיב ושמחת בחגך ולא באשתך]<br>3) מפני הטורח<br>4) מפני ביטול פריה ורביה [שימתין לישא עד המועד]<br>(גמ' מו""ק ח' ע""ב, ב""י, מג""א ס""ק א', מ""ב ס""ק א', שעה""צ ס""ק א')"	סימן תקמו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו המקור דאין מערבין שמחה בשמחה?	"הבבלי (מו""ק ט' ע""א) למד זה משלמה המלך דלא עשה משתה של ז' ימים בגמר בנין ביהמ""ק בימי סוכות, והירושלמי (מו""ק פ""א ה""ז) למד מיעקב ורחל דכתיב מלא שבוע זאת ונתנה לך [והקשה הערוה""ש (סעי' א') הרי הירושלמי רצה ללמוד אבלות מיעקב אבינו דכתיב ויעש לאביו אבל שבעת ימים ופריך וכי למידין מקודם מתן תורה וה""נ נימא הכי, ותי' דהתם על כרחך אין למידין מיעקב אבינו דהרי לא היה כדין אבלות דהיה קודם הקבורה (וכ""כ תוס' מו""ק כ' ע""א)], וביארו תוס' (מו""ק ח' ע""ב) דהוי כמו אין עושין מצות חבילות חבילות דבעינן שהיא לבו פנוי למצוה אחת ולבו פנוי לשמחה"	סימן תקמו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לישא בלא סעודה?	"איתא בגמ' (מו""ק י""ח ע""ב) דאסור, והקשה המג""א (ס""ק א') דתוס' בכתובות (מ""ז ע""א) כתבו דמותר, ויש בזה כמה מהלכים:<br>1) המג""א תי' דתוס' קאי כרב דס""ל כטעם דמניח שמחת הרגל וכתיב ושמחת בחגך ולא באשתך וזהו דוקא סעודת נישואין אבל עצם נישואין מותר ברגל, והגמ' קאי כשמואל ושמואל לשיטתיה ס""ל כטעם דאין מערבין שמחה בשמחה וא""כ אפי' נישואין בלא סעודה אסור<br>2) המהרש""א (כתובות מ""ז) תי' דהא דכתבו תוס' דמותר היינו מדאורייתא אבל אסור מדרבנן לישא בלא סעודה (שעה""צ ס""ק ב')<br>3) הערוה""ש (סעי' ד') תי' דכוונת תוס' אינו נישואין ממש אלא שיש עליה דין נישואין דהבעל זוכה במעשה ידיה ומציאתה"	סימן תקמו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	איזה נשים אסורות לישא במועד?	רוב נשים [בין בתולה בין אלמנה בין יבמה] חוץ ממחזיר גרושתו	סימן תקמו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לעשות ב' חתונות במקום אחד?	"כתבו הט""ז (ס""ק א') ופמ""ג (מש""ז ס""ק א') דמותר חוץ מב' אחים או אחיות [או אח ואחות] שר""י החסיד כתב שלא יעשו נישואין ביום אחד (מ""ב ס""ק א') [והט""ז עצמו כתב שבוע אחד, אבל אבל כתב מהרש""ל על הסמ""ג דהוא ט""ס דהוא כנגד הגמ' דאמרינן דמותר לישא ערב הרגל אע""פ שהנישואין והרגל הוו בשבוע אחד (שעה""צ ס""ק ג')]"	סימן תקמו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם מותר לעשות אירוסין בחוה""מ?"	"כן שמא יקדמנו אחר, ומותר אפי' לעשות ריקודין ומחולות דאין זו שמחה (ריב""ש, שו""ע, מ""ב ס""ק ה')"	סימן תקמו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לעשות סעודות אירוסין?	"אסור לעשות סעודת אירוסין בבית ארוסתו בשעת האירוסין (מ""ב ס""ק ג'), אבל מותר לעשתו במקום אחר או בזמן אחר [לפי המג""א (ס""ק ב', ע""פ פמ""ג א""א ס""ק ב') אפי' באותו היום שלא בשעת הסעודה, ולפי הט""ז (ס""ק ג') היינו ביום מחרת (מ""ב ס""ק ד'), וע""ע במחה""ש]"	סימן תקמו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם מותר לעשות סעודת לחיים או ""ווארט""?"	"הט""ז (ס""ק ב') מחמיר בזה דדינו כסעודת אירוסין ומחמיר אפי' בסעודה ראשונה אחר התנאים, אבל שאר האחרונים מקילין דלא חשיב שמחה כאירוסין ולא מיבעיא דמותר אחר התנאים אלא אפי' בשעת התנאים מותר, וכ""ש כשאינו עושה סעודה גמורה רק מרקחת וכדומה אין להחמיר כלל (מ""ב ס""ק ב', שעה""צ ס""ק ה'), וגם הערוה""ש (סעי' ה') תמה על הט""ז "	סימן תקמו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להחזיר גרושתו?	"כן [דליכא שמחה כ""כ, וליכא טורח, ולא משהי לרגל (מג""א ס""ק ג')], ודוקא גרושה מן הנישואין אבל אסור להחזיר גרושתו מן האירוסין [ואפי' לארס אותה דינה כמו אשה חדשה דיש בה שמחה (מ""ב ס""ק ח')]"	סימן תקמו סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לעשות סעודה?	"מב""י משמע דאסור, אבל יש מקילין דכן הוא פשטות סתימת המשנה דמותר להחזיר גרושתו ומשמע דאפי' מותר לעשות משתה, והמקיל בזה אין מזחיחין אותו (מ""ב ס""ק ז', שעה""צ ס""ק ט'), ולכו""ע מותר לעשות הסעודה ביום אחר כמ""ש בנישואין בערב הרגל דמותר לעשות הסעודה ברגל (מ""ב שם, שעה""צ ס""ק י')"	סימן תקמו סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם נמצא טעות בקידושין באמצע המועד?	"הפמ""ג (א""א ס""ק ג') מסתפק אם מותר לו לקדשה במועד, ופשוט להכתב סופר דאינה חדשה לו ומותר לקדשה ובזה מיישב קושיית טורי אבן למה איצטריך לאסור לייבם ביו""ט משום שמא יכתוב (ביצה ל""ז ע""א) תיפוק ליה משום אין מערבין שמחה בשמחה, ותי' הכתב סופר דמיירי כשראובן נשא אותה ונמצאת מקח טעות ואח""כ שמעון אחיו נשאה ומת והיא נופלת לראובן ועל זה אמרינן דאין מייבמין משום שמא יכתוב (מ""ב דרשו) {ונראה לר""י באק דכי היכי דמותר להחזיר גרושתו מסברא דאין בה שמחה כ""כ ה""נ בציור זו אין לה שמחה כ""כ}"	סימן תקמו סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לישא בערב הרגל?	"כן, דלא שייך כל הטעמים הנ""ל דעיקר שמחה ביום ראשון [ואע""פ דמצינו בשלמה המלך דכל שבעת הימים לא יוכלו להיות ברגל היינו בשמחת בנין ביהמ""ק שהיתה שמחת כלל ישראל ושמחה גדולה וכל יום הוי כיום ראשון משא""כ בנישואין אינו עיקר אלא ביום החופה לבד (ערוה""ש סעי' ב')]"	סימן תקמו סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין לגבי הסעודת נישואין ערב הרגל?	"הב""י הביא סתירה בזה בתשובות הרשב""א ובסוף העלה דבמידי דרבנן נקטינן לקולא, אבל המג""א (ס""ק ד') כתב דאסור לעשות הסעודה ראשונה בליל יו""ט ולפיכך כתב המג""א דיש מנהג שלא לישא אשה בערב יו""ט בכלל [וכ""כ הדרכ""מ (ס""ק א') בשם מהר""י ברונא]. להלכה, הכריעו האחרונים דלכתחילה יש לעשות הנישואין בשחרית כדי שיהא זמן לשמוח עמה ולעשות הסעודה בחול אבל בשעת הדחק התירו הא""ר ומו""ק לישא סמוך לחשיכה ולעשות הסעודה בלילה (מ""ב ס""ק ט' - י') [המג""א החמיר מפני דחשש דסעודה ביו""ט הוא חשש איסור דאורייתא, אבל הא""ר ובגדי ישע דחו דסעודה בלא נישואין הוי רק חשש דרבנן, והחמד משה דחה דליכא איסור דאורייתא בכלל בליל יו""ט ראשון דליכא שמחה לפניו (שעה""צ ס""ק ט""ו)], והערוה""ש (סעי' ו') מחמיר כהמג""א דאין לעשות הסעודה בליל ראשונה אבל לית ליה המנהג שלא לינשא בערב יו""ט"	סימן תקמו סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם מותר לעשות סעודת ברית מילה ופדיון הבן בחוה""מ?"	"קיי""ל דליכא איסור לערב שמחה בשמחה אלא בשמחת נישואין ואירוסין וכמו שכתבו תוס' (מו""ק ח' ע""ב) בסוף דבריו (ב""י, מג""א ס""ק ה', מ""ב ס""ק י""א)"	סימן תקמו סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם מותר לעשות 1) חנוכת הבית 2) סיום מסכתא 3) בר מצוה, בחוה""מ?"	"1) המנחת פתים מסתפק דכל המקור דאין מערבין שמחה בשמחה הוא מחנוכת ביהמ""ק ומשמע קצת דה""ה חנוכת הבית, אבל מסיים דיש לחלק ביניהם {ונראה דזה מוכרח לחלק וכמ""ש הערוה""ש (סעי' ב') דלבנין ביהמ""ק כל ז' ימים היו אסורים בימי המועד משא""כ בנישואין שלנו רק יום החופה והיינו מפני שבנין ביהמ""ק היה שמחה גדולה לכל כלל ישראל} 2) הקר""א (מו""ק ח' ע""ב) הביא ראיה מתקנת הקדמונים לעשות שמחת תורה בשמיני עצרת דמותר לעשות סיום ברגל ואינו נחשב כמערבין שמחה בשמחה [ואע""פ שילפינן משלמה המלך לעשות סעודה לגמרה של תורה (ילקוט מלכים רמז קע""ה) היינו לאחר החלום שיזכה לחכמה ועשה סעודה רק ליום אחד ואינו ראיה דיש לה חשיבות של ימי משתה של נישואין או בנין ביהמ""ק] {וממילא ה""ה דמותר לעשות ב' סיומים בבת אחת} 3) מותר, ואע""פ שכתב המג""א לעיל (סי' רכ""ה ס""ק ד') דבר מצוה הוי כיום שנכנס לחופה היינו לחיוב הסעודה אבל אינו כשמחה של הכנסה לחופה (חוה""מ כהלכתה פ""א הע' פ""ז)"	סימן תקמו סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מהו המלאכות שמותרת לאשה לעשות בחוה""מ?"	"1) כוחלת [בצבע (מג""א ס""ק ו')]<br>2) פוקסת [מחלקת שערה לכאן ולכאן (רש""י מו""ק ט' ע""ב) א""נ קליעות שער (רש""י כתובות י""ז ע""א) א""נ להניח חוטין של בצק על פניה להאדים הבשר (ריב""א בתוס' מו""ק ט' ע""ב)]<br>3) מעברת סרק על פניה<br>4) טופלת עצמה בסיד [להרמב""ם ושו""ע דוקא אם מסלקו במועד דאז שמחה היא לה, לאור זרוע ועוד ראשונים אפי' אם מסלקו לאחר המועד, ופליגי אם הת""ק חולק על ר' יהודה (ב""י, ביה""ל ד""ה והוא)]<br>5) מעברת שער בית השחי וערוה [אבל על ראשה אסור דאשה נמי אסורה בתספורת (מ""ב ס""ק ט""ז)]<br>6) מעברת סכין על [שער על (מג""א ס""ק ט', מ""ב ס""ק י""ז)] פדחתה"	סימן תקמו סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם כל נשים מותרות בתכשיטין אלו?	"כתב הפמ""ג (מש""ז ס""ק ה') בין ילדה בין זקינה מותרת, וכן אפי' אלמנה מותרת להתקשט, אבל כתב הביה""ל (ד""ה עושה) דמשמע מגמ' דדוקא ילדה מותרת לעשות הסיד, אבל פשוט דאסור לאנשים לעשות תכשיטין אלו שיש בהם מלאכה ואפי' בחול יש בהם איסור לא ילבש (ערוה""ש סעי' ז')"	סימן תקמו סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך לעשות קישוטים אלו בשינוי?	"כתב הריטב""א שהם בכלל צרכי הגוף והוי כעין אוכל נפש ומותר כדרכה בלא שינוי ואפי' בטרחא יתירא (ביה""ל ד""ה כל) [וכן מוזכר במ""ב לעיל (סי' תקל""א ס""ק ג') לגבי גילוח ראש לאנשים], וכן מותר לעשותה אפי' אם היה אפשר קודם הרגל (ערוה""ש סעי' ז')"	סימן תקמו סעיף ה		
